פשיה והגוף הפלואידי בראי הקרניוסקרל הביודינאמי

מערכת רשתית של תקשורת פלואידיות ותנועה של כל הגוף כיחידה שלמה / שי לי פיינברג

ד"ר א.ט. סטיל, מייסד האוסטאופתיה, כתב:

"אני כותב באריכות על האוניברסליות של הפשיה כדי להרשים את הקורא עם הרעיון שחומר חיבור זה חייב להיות חופשי בכל חלקיו על מנת לקלוט ולהפריש את כל הנוזלים, להסדיר ולהשתמש בהם בשמירת חייהם של בעלי-חיים. ידע של מידת האוניברסליות של הפשיה הוא הכרחי, והוא אחד מהעזרים הגדולים ביותר למי שמבקש לאתר את הגורם למחלה.." (1902)

"..אני לא מכיר אף חלק של הגוף המשתווה לפשיה כשדה-ציד. אני מאמין שככל שמחקר הפשיה יתקדם, מחשבות זהובות עשירות יופיעו לעיניי הרוח יותר מאשר לגבי כל חלק אחר של הגוף"

 (Andrew Taylor Still, (1900

באתר האקדמיה ללשון תורגם המונח פשיה 'מחתלת' או 'מחתלה', במקומות אחרים היא עשויה להופיע גם כ'פציה' או כ'פסיה'.

מקור המילה בשפה הלטינית ופירושה 'אגד'.

ההגדרה האנטומית של פשיה היא:

הסיבים של רקמות החיבור הם בעיקר מקורן מקולגנים שמאגדים ומייצרים שכבות של רצועות מתחת לעור על מנת לחבר לייצב להפריד ולסגור שרירים ואיברים אחרים פנימיים. (מרטין 1998)

הפשיה מתוארת בדרכים מגוונות:

1. הפשיה היא כמו שקית ניילון מתחת לעור אשר מסייעת להחזיק אותנו כמקשה אחת.

הפשיה השטחית אכן מהווה "שקית" כזו. 

1. הפשיה מתוארת כצינורות בתוך צינורות בתוך צינורות. 

שכבות הקרומים מהווים את הצינורות השונים. 

1. הפשיה מתוארת גם כרצף של ציפויים/שכבות (מחברים) אשר מלכדים, מפרידים למעטפות ושוב מלכדים. לכל מבנה בגוף ישנה המעטפה האישית שלו העשויה מפשיה, אשר נוצרת מהפרדה בין שתיים או יותר שכבות של פשיה. 

לפשיה תפקידים מהותיים:

1. יצירת המבנה/התצורה של מכלול גוף האדם.
2. אפשור תנועת גוף האדם (היא מאחסנת בתוכה את סיבי השרירים ומאפשרת להם לנוע ובכך להניע את השלד. באם היא דבוקה (הידבקויות= Adhesion) אנו מאבדים טווחי תנועה.
3. משמשת כמערכת תקשורת וניהול רשת האנרגיה בכלל הגוף כיחידה אחת שלמה.
4. אוגרת ומקפסלת זיכרון תאי ומאפשרת שחרור זיכרונות וטראומות.

פשיה הינה מערכת רב ממדית של רקמות חיבור שונות שנוצרו ונוצרות מרגע לידתנו ועד מותנו.

פשיה בנויה ופועלת כמטריקס אנושי בגוף האדם באופן רב ממדי.

פשיה שומרת על הכבד מלנשור, על המעיים מנפילה לתחתית האגן שלנו.

פשיה לעצבים הזעירים ביותר יש מעטפת או מעטפה משלהם, כמו גם על העצם הגדולה ביותר.

 פשיה בריאות החיבורים  של השרירים לגוף תלויה בפשיה, מה שאומר שלטונוס השרירים או       מצב ההתכווצות שלהם, יש הרבה קשר למצב מעטפות הפשיה עד כמה הן הדוקות או רופפות, באזורים מסוימים בגוף בכל זמן נתון.

פשיה במערכת התנועה היא חצי נוזלית (נוזל סינוביאלי) ובנויה בדחיסויות חלבוניות שונות אותן אנו מכירים בשמות: עצם, רצועה, גיד, קפסולה, מעטפות מערכות העצבים והאיברים של כל גוף האדם (ויסרה).

פשיה משמשת כמערכת התקשורת של הגוף כ"דוברת ומנהלת" של "רשת האנרגיה" בכלל הגוף כיחידה אחת שלמה. פועלת כ "ביו-טנסגריטי" בתנועה של מתח והתארגנות תמידית.

עוברת ברציפות מהראש עד הרגליים, מהבטן עד הגב.

היא רוחבית וגם אלכסונית והיא מקשרת, כ"רכבות אנטומיות" עם מסלולים רבים.

היא מקשרת בכל רמות התפקוד, את תהליכי הכאב, הזיכרונות והרגש בין המוח לגוף.

פשיה מהווה כ- 40% ממשקל הגוף הכולל ו- 30% ממסת השרירים.

היא פלסטית ואלסטית בהתאם למבנה ה-Mesoderm (אלסטין וקולגן בהתאמה) ורגישותה הרבה מאפשרת לה להשתנות במהירות רבה בתגובות לחום ולקור, הפוגעים הן בצורתה והן ביכולת תפקודה (כשהפשיה מתייבשת אנו מאבדים את טווח תנועה, מופיעים כאבים וכמובן דלקות.)

פשיה זוכרת כל פציעה, טראומה, שינוי או חוויה. היא מגיבה לכל שינוי, מסתגלת בתגובה למצב הגוף ותמיד תנסה להחזיר את הגוף למצב של איזון גם אם לפעמים כ"איזון מדומה". בתהליך זה רקמת החיבור והשרירים פועלים יחד על מנת "לעזור" לחבריהם השרירים באזור מקביל המאותת עומס. דבר שיכול להתבטא בכאב והחלשות או כיווץ השרירים.

ההשפעות הפיזיות וההשפעות הרגשיות-מנטליות-התנהגותיות של הפשיה על קיומנו:

ברמה הפיזית:

כשהפשיה מתייבשת היא הופכת, יחד עם תאי השומן, לדבק המגביל את תנועת הסיבים.

אנו מאבדים את טווח התנועה, נוצרת ירידה במכלול מערכת התנועה, מופיעים כאבים וכמובן דלקות.

הפשיה צריכה להיות רטובה (נוזל סינוביאלי) וזאת כדי לשמור על האלסטיות והתנועתיות שלה. כמו כן, לשמר את תנועתיות הגלייד וסלייד שבינה לבין הנוזל הבין תאי.

במצב של פשיה מקוצרת או מתוחה, בשל התייבשות, תהיה מיד השפעה ישירה על האיבר/חלק אותו היא עוטפת.

כשמדובר בסיבי שרירים, ההידבקויות יגרמו להגבלת תנועתם ולשימורם במצבם המקוצר, יקטינו את טווחי תנועתם וטווחי תנועת המפרקים.

ברמה הרגשית-מנטלית-התנהגותית:

כשהפשיה מתייבשת היא מקפסלת בתוכה את הכאבים, התנועה, הזיכרונות והרגשות.

אלה מובילים להיווצרות דלקות, לשינויים ביכולת תנועת הגוף ויציבתו ומשם אל שיבוש אורך החיים ואיכותו. ההיבט הרגשי-מנטלי-התנהגותי והפיזי פועלים האחד עם השני, בסנכרון מתמיד ללא הפסקה, לאורך כל חיינו. כל פעולה המכוונת אל האחד תשפיע על האחר (הגוף השלם).

הרכות והזרימה בתוך הפשיה משמעותיות ביותר להתמודדות עם מחלות וזיהומים.

הפשיה עוטפת איברים בהם עוברים כלי דם ולימפה. 

כשהפשיה במיטבה המעברים חופשיים יותר וההולכה של תאי מערכת החיסון זורמת יותר. תנועה, חום ועבודה עם Embodiment משפיעים על הפשיה, חיוניים לה, ולכן חיוניים לכל מערכות הגוף.

3 סוגי פשיה:

1. פשיה שטחית Superficial fascia  

נמצאת מתחת לעור ברוב חלקי הגוף, משמשת מאגר של מים ושומן ומקום מעבר לכלי דם, לימפה ועצבים; מבודדת ומגינה על הגוף מבחוץ.

היא כמו שכבה שמשנה את צורתה ובכל תנועה של הגוף היא מעבירה מידע.

פשיה השטחית היא השכבה ההוריזונטלית

פשיה השטחית יש בה יכולת החלקה (glide) המתאפשרת בין Scarpa epiderma fascia (שכבת העור העליונה) לשכבה השטחית של הפשיה (superficial) ולכלי הדם ותפקוד תחושתי.

הפשיה השטחית היא אלסטית.

בפשיה השטחית יש אלסטין שהוא חלבון בעל תכונה אלסטיות המאפשרות לרקמה לחזור לצורתה המקורית לאחר מתיחה או התכווצות.

אלסטין הוא מרכיב מרכזי בסיבים האלסטיים שברקמות החיבור.

הגן המקודד לאלסטין באדם הוא ELN

האלסטין הוא חלבון עשיר בחומצות אמינו הידרופוביות.

אלסטין מצוי בעור, בעורקים הגדולים כאבי העורקים (מסייע לדופן העורק לעמוד בלחץ דם גדול), בריאות ברצועות בשלפוחית השתן ובסחוס.

Loose connective tissue * – מאפשרת לובריקציה מה שמאפשר את מערכת ההחלקה (slide&glide)

1. פשיה שטחית וויסראליתFascia visceralis  

מחזיקה כל איבר פנימי בחלל שלו ומקיפה אותו באופן צמוד. מורכבת משתי שכבות של קרום נסיובי. הקרום החיצוני נקרא דָּפְנִי וזה הצמוד לאיבר עצמו נקרא קִרְבִּי. לכל איבר קרום נסיובי מותאם לו, קרומי המוח ,כיס הלב, קרום הריאה והצפק בחלל הבטן.

רצועות גידים מיופשיה (מסביב לשרירים) השכבות החיצוניות והפנימיות של העצמות.

עוטפת ומגנה על השרירים מפרקים ועצמות. חלקית גם עוטפת מסביב לאיברים.

1. פשיה עמוקה deep fascia 

דחוסה/dense – רקמת חיבור סיבית דחוסה המקיפה את רוב חלקי הגוף הפנימיים ומקשרת ביניהם באמצעות רצועות, גידים ועוד. מאפשרת יציבות.

הפשיה העמוקה היא בשביל מוטוריקה, תנועה ויציבות של שרירים.

פשיה עמוקה, רחבה, עבה יותר, נוקשה יותר ופחות אלסטית. 

בפשיה עמוקה יש את סיבי הקולגן ((collagen fiber. הקולגן הוא החלבון השכיח ביותר בגוף האדם. הוא מיוצר ע"י הכבד במשך כל שנות החיים, אולם החל מבערך גיל 30 מאט את קצב ייצורו הטבעי.

פשיה – היא מושג קולקטיבי שכולל: עצמות, קרטילג' (סחוסים), שומן, דם ולימפה.

פשיה – עם שלושה סוגים: שטחית, שטחית וויסראלית ועמוקה.

פשיה – יש בה סיבים פרוטאיניים (חלבוניים) קולגניים ואלסטיים, וחומר נוזלי (צמיגי ודביק    

          העשוי מסוגים של חלבונים).

פשיה – יש בה תאים ייחודיים: פיברובלאסטים ותאים חיסוניים.

פשיה – השילוב מסיבים מוצקים לנוזלים דביקים צמיגיים מגדיר את המשכיות רקמות החיבור.

פשיה – השכבות שלה הן כמו באריגה מייצרות מערכת רשתית סיבית חזקה לכל הגוף.

פשיה – נעה ומחליקה עם הנוזל הבין תאי.

פשיה – היא מערכת של שכבות רבות כאשר כל שכבה ביחסי גומלין עם השכבות האחרות.    

          כל שכבה היא עם כיוון ותפקוד שונה.

פשיה – שלושת שכבות הפשיה ביחסי גומלין חוברות יחד להתייצבות יחסים בין מוביליטי 

          (תנועה) לסטביליטי (יציבות).

פשיה – ככל שהשכבות הפשיה נהיות יותר דביקות/צמיגיות כך מצטבר יותר מתח ברקמות, נוקשות,    

          וגירוי עצבי מוגבר. כל העצבים עוברים דרך חורים, כך שאם ישנה פחות פלואידיות בין  

          השכבות והסיבים, השכבות נהיות יותר דחוסות, והעצבים יידחסו ויגורו (irritated).

פשיה – בין השטחית לעמוקה אין שומן, אלא אצל בוגרים שמאוד מאוד שמנים ואז נוצר שומן בין   

          השכבות של הפשיה ולכן יש יותר דחיסות מתח ונוקשות ופחות פלואידיות, העור נהיה "צלוליטיס".

פשיה – מהווה בגוף כולו כיחידה אחת. ניתן לחוש אותה כתנועה כיחידה שלמה.

פשיה – בכללותה בכל הגוף היא מעין "איבר" סנסורי תחושתי-תקשורתי.

פשיה – מטריצה חיה; מחוברת היטב למטריצה התאית והבין תאית.

פשיה – היא מערכת של רקמות חיבור תקשורתיים.

פשיה – רכבות אנטומיות: אורכיות, רוחביות, אלכסוניות וספירליות (טום מאיירס).

פשיה – יש יכולת לייצר מערכת של המשכיות וסדר.

פשיה – על פי רוב, הכיווניות של סיבי הפשיה היא אורכית (לאורך הגוף).

פשיה – בשלוש הסרעפות – האגן, הנשימה והעליונה – הכיווניות של סיבי הפשיה היא רוחבית  

          והם משמשים כתמיכה לגוף ומונעים  התרחבות לא-רצונית של פלג הגוף העליון (torso).

פשיה – כל חלקי הגוף מחוברים זה לזה באמצעותה.

פשיה – מתפקדת גם כ"כלי רכב" לכל מקום בגוף. 

פשיה – היא ניידת במידת מה. 

פשיה – מאפשרת תנועות גסות, כגון הדיפת כדור, פעימות הלב  והתפשטות הריאות. 

פשיה – מאפשרת תנועה פיסיולוגית ותנועות מעודנות, עם מעט או ללא התנגדות כלל. 

פשיה – מגיבה למאמץ נשימתי ולשאיבת הדם לאורך הגוף. 

פשיה – הפשיה מאפשרת גם תנועות פיסיולוגיות מעודנות יותר, כגון סיבוב פנימה והחוצה 

          של כלל הגוף ביחס לפעילות הכפיפה/flexion (השאיפה) וההתארכות/extension 

          (הנשיפה) של המערכת  הקרניוסקרלית. 

בקרניוסקרל:

המערכת הדוראלית ה RTM – אורכי ורוחבי.

מערכת 3 הסרעפות – חוצות (וחלקית אורכית ברצועות).

מערכת הוויסרלית – מעטפות חללי בית החזה והבטן. ומעטפות האיברים.

כל הגוף כיחידה אחת שלמה של פשיה ופלואיד.